סופר אכונומיק 1999 בע"מ נ' עיריית טירה

החלטה

1.המבקשת הינה הזוכה בתיק הוצל"פ 06-00823-04-7 הנכלל בתיק האיחוד של המשיבה, החייבת בתיקי הוצל"פ שונים, תיק אחוד המתנהל במסגרת תיק 01-99647-04-6.

המבקשת עותרת לקבלת רשות ערעור על החלטתה מיום 22.1.12 של כב' רשמת ההוצל"פ שרון הינדה.

2.בהחלטתה דחתה הרשמת את בקשתה של המשיבה להחזיר את צו החיוב בשיעור של 3% מסך כל החובות ואפשרה למשיבה להמשיך ולשלם את החיוב המופחת למשך מחצית השנה ולאחר מכן תהיה המבקשת רשאית לעתור לבחינה מחדש של גובה צו החיוב.

3.בתגובתה טוענת המשיבה כי יש לדחות הבקשה ויש לאפשר לה להמשיך ולשלם את הסכום המופחת, שכן עלה בידיה לסגור בהסדרים מעל 150 תיקי הוצל"פ והקטינה את סך כל החוב מסך של 28 מיליון ₪ לסך של 5.5 מיליון ₪ להיום.

4.על הסדרים שעושה המשיבה עם נושים שונים ומשלמת להם חלק מהחוב בסיוע משרד הפנים, מתרעמת המבקשת הטוענת כי יש בכך משום העדפת נושים אסורה ופגיעה בזכויותיה, שכן בשל הסכום המופחת אין היא מקבלת בכל חודש 3% מהחוב, כפי שאמורה לקבל.

5.תחילתו של ההסדר בדיון מיום 28.5.09 בו הוסכם לאפשר למשיבה להגיע להסדרים עם הנושים בתיקים הפרטניים ועד ליום 1.10.09 תשלום לתיק האיחוד סכום חודשי מופחת של 50,000 ₪. מאז מאי 2009 ועד להחלטה בינואר 2012 ממשיכה המשיבה לשלם את הסכום המופחת וכאמור בפרק זמן זה סגרה תיקי הוצל"פ רבים בהסדרים עם הזוכים.

6.בתגובתה מציינת המשיבה כי הגיעה להסדר גם עם המבקשת והעבירה לה כל חודש 20,000 ₪ (במקום 15,000 ₪ שהיתה המבקשת אמורה לקבל על פי סעיף 9 לבר"ע) ואולם ההסדר נפסק לבקשת המבקשת בשל עיקולים שהוטלו על חשבונותיה.

7.אין ספק כי לרשם ההוצל"פ סמכות להפחית את צו החיוב החודשי ואולם השאלה העקרונית הינה, האם נכון וראוי להפחית את סכום החיוב כדי לאפשר לחייב להגיע להסדרים עם הנושים האחרים שלא מסכימים לקבל את סכום הפשרה.

8.מאידך, יש לזכור כי בענייננו החייבת הינה רשות מקומית ולא חייב פרטי, אשר נקלעה לחובות אדירים ומבקשת להיחלץ מהם, בעזרת משרד הפנים, בתקציב שמעמיד לשם כך ובפיקוחו.

למבקשת אחריות ציבורית ושלטונית לתושבים ליתן להם שירותים עירוניים ולא תוכל לעמוד במטלות אם לא תסדיר את חובותיה ולכן אל מול זכות הקניין של נושה פרטני עומדת טובת הכלל ויש לאזן בין השניים.

9.בתגובתה מבהירה המשיבה כי בתקופה הקרובה תצליח לשלם את כל חובותיה ולהביא לסגירת כל תיקי ההוצל"פ.

לא ברור לי כיצד ההסדר ממאי 2009 שאמור היה להיות זמני למשך כחמישה חודשים נמשך עד היום, ואולם כיום נראה לי כסביר ליתן למשיבה את הארכה של 6 חודשים, כהחלטת הרשמת, ובתום התקופה יבחן מחדש גובה צו החיוב.

על פניו נראה כי הארכה האמורה צריכה להיות האחרונה הניתנת למשיבה, ואולם ההחלטה בידי רשם ההוצל"פ בבוא היום ובהתאם למצב תיק האיחוד כפי שיהיה.

10.לאור כל האמור לעיל, נדחית הבקשה למתן רשות ערעור.

בנסיבות – אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ז' אדר תשע"ב, 01 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: